המרכז: רחבות גדולות, קהל תובעני
חתונה בתל אביב, בהרצליה או בפתח תקווה היא בדרך כלל חתונה עם הרבה אנשים, הרבה הפקה ואורחים שיצאו לא מעט ושמעו כבר הכול. הקהל הזה לא נסחף בקלות, וזה בדיוק מה שאני אוהב בו. במקום לנגן “את הלהיטים” אני צריך להבין תוך כמה דקות מי עומד מולי, ולתת לו משהו שהוא לא ציפה לו. חמש עשרה שנה במועדונים הגדולים ובאירועי החברות הגדולות במשק לימדו אותי לעשות את זה בשקט, בלי להפוך את העמדה למרכז הערב.
מהאירועים הגדולים לחתונה שלכם
חלק ניכר מהניסיון שלי הגיע דווקא לא מחתונות. אירועי ענק של חברות גדולות, עם במות מורכבות והפקה שרצה על השעון, הם בית ספר לדיוק: שם לומדים לעבוד עם צוות טכני שלא מכירים, להיכנס בדיוק בשנייה הנכונה ולהתמודד עם תקלה בלי שאף אחד באולם ירגיש. את הראש הזה אני מביא לכל חתונה במרכז, גם כשמדובר בחתונה קטנה בחצר בהרצליה.
איפה במרכז
מהאולמות בדרום תל אביב ועד המתחמים בהרצליה פיתוח ובצפון פתח תקווה, המרכז מלא במקומות שכל אחד מהם דורש גישה משלו. ניגנתי לא מעט ב88, ואם המקום שלכם הוא אולם שעוד לא עבדתי בו, אני מתאם שיחה עם הצוות הטכני שלו כמה שבועות לפני. במרכז יש עוד סיבה להגיע מוקדם, וקוראים לה איילון. אני יוצא לדרך מתוך הנחה שיהיו פקקים ומגיע כמה שעות לפני האורחים.
איך בונים את הערב
הפגישה איתי, בסטודיו הביתי או בזום, היא לא טופס. אנחנו מדברים על מה שאתם שומעים באמת, על החופה, על הכניסה לרחבה ועל הסלואו, ולשיר החופה אני מכין עיבוד או רמיקס אישי. את הרחבה אני לא כותב מראש. במרכז הקהל מעורב במיוחד: מיינסטרים, מזרחית, היפ הופ, רגאטון, קלאסיקות ולקראת הסוף גם טראנס, ואני עובר ביניהם לפי מה שקורה מולי. יש עוד כמה דברים שכדאי לבדוק לפני שסוגרים דיג’יי, ואספתי אותם במדריך קצר לבחירת דיג’יי לחתונה.
הדבר שכולם מזכירים
הזוגות שלי, מתל אביב ועד הרצליה, חוזרים בהמלצות שוב ושוב על אותו דבר: החיוך שלא יורד לי מהפנים כל הערב. זו לא שיטה, זה פשוט מה שקורה לי כשהרחבה מלאה. אם אתם מתחתנים במרכז ורוצים לבדוק תאריך, וואטסאפ הוא הדרך הכי מהירה להגיע אליי.